החלטה בתיק ס"ע 6990-06-11

1.         בפני בקשת המבקשים לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבעת 2.

ואלו העובדות הצריכות לעניין :

2.         המבקשת 1 הינו משרד עורכי דין המאוגד כחברה בלתי מוגבלת. המבקשת 2 עומדת בראש המשרד ומחזיקה במניות החברה.

3.         המשיב הינו עורך דין אשר הועסק במשרד עורכי הדין ופוטר. ביום 5.6.11 הגיש המשיב כתב תביעה כנגד המבקשות, במסגרתו עתר לסעדים שונים הנובעים מתקופת עבודתו וסיומה. עילות כתב התביעה מופנות ל"מעסיקה" אך המשיב אינו מפרט מיהי מעסיקתו - האם המבקשת 1 או המבקשת 2.

4.         ביום 15.9.11 הוגשה הבקשה שבפני, ונימוקיה כדלקמן:

א.         המבקשת 1 היתה מעסיקתו של המשיב והדבר עולה מפורשות מתלושי השכר ומתוכן כתב התביעה.

ב.         המבקשת 2 הינה בעלת המשרד ומעולם לא נתקיימו יחסי עובד-מעביד בינה ובין המשיב. כתב התביעה אינו כולל עילות היכולות להיות מופנות אליה בפרט, ואל צדדים שלישיים כלשהם שאינם המעסיק בכלל.

ג.          המבקשת 2 הינה אורגן של המבקשת 1 וכל פעולותיה נעשו לטובת המבקשת 1 וכידו הארוכה.

ד.         המבקשת 2 צורפה לכתב התביעה כאמצעי לחץ פסול ומתוך תחושת נקם.

5.         המשיב התנגד לבקשה בנימוקים כדלקמן:

א.         המשיב פעל על פי תקנה 17 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "תקנות בית הדין"), וצירף נתבעים אחדים שכן היה לו ספק ממי הוא זכאי לתבוע. זאת, בשים לב להיותה של המבקשת 1 חברה שאינה מוגבלת, ולהיות המבקשת 2 בעלים יחידה.

ב.         משהמבקשת 1 הינה חברה שאינה מוגבלת, ממילא צפויה המבקשת 2 לשאת בהוצאות התביעה, אם תימצא חייבת בדין.

ג.          המבקשת 2 היא שקיבלה את המשיב לעבודה והיא שקבעה תנאיו. כמו כן, מולה התנהל מהלך עבודתו.

ד.         אף אם תתקבל הבקשה, אין מקום לפסוק הוצאות בשים לב לכך שהתובע פעל כדין על פי תקנה 17 לתקנות בית הדין.

6.         כלל יסוד בדיני חברות הוא כי חברה היא תאגיד הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין, שכן לא יתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו (דב"ע נג/3-205 מחמוד וגיה - גלידות הבירה , פד"ע כז 345).

7.         עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה הינו עקרון מרכזי ובסיסי בדיני התאגידים.

סעיף 4 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן "חוק החברות") קובע כי:

"חברה הינה אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד".

8.         לצידו של הכלל בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה מבעלי מניותיה ומנהליה, יצר המשפט את מנגנון "הרמת המסך" המאפשר לייחס לבעל מניות שפעל שלא בתום לב או בכוונה לרמות ולהונות את נושי החברה, ובכלל זה את עובדיה, את חובה של החברה. בתי הדין ובתי המשפט נוקטים משנה זהירות בשימוש בכלי זה של "הרמת מסך", ועל פי חוק ניתן לנקוט בו רק שעה שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק החברות.